10 בעיות חקלאות בת קיימא והשפעותיה על החקלאות

במאמר זה, נחקור את 10 בעיות החקלאות בת-קיימא והשפעותיה על החקלאות.

החקלאות היא התעשייה הגדולה בעולם. היא מעסיקה יותר ממיליארד אנשים ומייצרת מזון בשווי של למעלה מ-1.3 טריליון דולר בשנה.

שטחי מרעה ואדמות גידול תופסים כ-50% משטח כדור הארץ הראוי למגורים ומספקים בית גידול ומזון להמון מינים.

לחקלאות יש טביעת רגל סביבתית עצומה, הממלאת תפקיד משמעותי בגרימתה שינוי האקלים וגם להיות אחראי על שליש מהאנתרופוגניים גזי חממה, מחסור במים, זיהום מים, השפלת הקרקע, כריתת יערות, ותהליכים אחרים; הוא גורם בו זמנית לשינויים סביבתיים וגם מושפע משינויים אלו.

מכאן הצורך בחקלאות בת קיימא כדי להגן על כדור הארץ; עם זאת, חקלאות בת קיימא מתמודדת עם האתגרים שלה.

חקלאות בת קיימא הוא חקלאות בדרכים בנות קיימא כדי לענות על הצורך הנוכחי של החברה במזון וטקסטיל מבלי לפגוע ביכולתם של הדורות הנוכחיים או הבאים לספק את צרכיהם.

הוא מורכב משיטות חקלאות ידידותיות לסביבה המאפשרות ייצור של יבולים או בעלי חיים ללא פגיעה במערכות האדם או הטבעיות. זה יכול להתבסס על הבנה של שירותי מערכת אקולוגית.

זה כרוך במניעת השפעות שליליות על קרקע, מים, מגוון ביולוגי ומשאבים מסביב או במורד הזרם, כמו גם על אלה שעובדים או גרים בחווה או באזורים סמוכים. דוגמאות לחקלאות בת קיימא כוללות פרמקלצ'ר, חקלאות יערנות, חקלאות מעורבת, גידולים מרובים ומחזור יבולים.

כאשר פעולות חקלאיות מנוהלות בר קיימא, הן יכולות לשמר ולשקם בתי גידול קריטיים, לסייע בהגנה על פרשת מים ולשפר את בריאות הקרקע ואיכות המים.

בעיית חקלאות בת קיימא והשפעותיה על החקלאות

בעיות חקלאות בת קיימא והשפעותיה על החקלאות

נעשה שימוש בחקלאות בת קיימא מאז שנות ה-1980 והעולם יודע שזה מה שאנחנו צריכים עכשיו. אבל אנחנו עדיין מתמודדים עם כמה אתגרים ובעיות, שיכולות להיות להם השפעות משמעותיות על החקלאות. להלן כמה מהבעיות והשפעותיהן:

  • ייצור מזון לא מספק
  • מחסור במים
  • צריכת אנרגיה גבוהה
  • אובדן קרקע שמיש
  • שינוי אקלים
  • המרה של מערכת אקולוגית
  • בזבוז אוכל
  • עוני באזורים כפריים
  • הרס קרקע
  • עלייה בזיהום הסביבה

1. ייצור מזון לא מספק

גידול מספיק מזון כדי לענות על הביקוש של אוכלוסיית העולם הגדלה הוא אחד האתגרים המשמעותיים שחקלאים בני קיימא נתקלים בהם.

נכון לעכשיו, לכל אדם יש גישה ל-0.21 דונם של אדמה. עד 2050, זה יגדל ל-0.15 דונם של משאבי מזון בסיסיים לאדם, שכן האוכלוסייה העולמית צפויה לגדול גם היא ל-9.7 מיליארד בני אדם. כיום, אנו יכולים להשתמש במכונות שלנו כדי להבטיח שהיבול לדונם ימשיך לעלות.

בעזרת דשנים סינתטיים וכימיקלים, החקלאים הצליחו לייצר מספיק מזון לאוכלוסיית העולם.

יתר על כן, חקלאות בת קיימא חשובה להבטחת ביטחון תזונתי בהקשר זה, בהתחשב באוכלוסייה הצפויה של 9.7 מיליארד בני אדם עד 2050.

עם זאת, כמה שיטות חקלאיות ברות קיימא אינן מתאימות לייצור המוני. זו הסיבה שאספקת מספיק מזון לאוכלוסיית העולם באמצעות חקלאות בת קיימא נותרה מאתגרת. זה הוביל לזמינות מוגבלת של מזון, ומכאן לעלייה ברעב בעולם.

2. מחסור במים

מחסור במים הוא תוצאה של שיעור גבוה של ביקוש מצרפי מכל המגזרים המשתמשים במים ביחס להיצע. מחסור במים מפחית את התפוקה החקלאית, מסכן מערכות אקולוגיות ופוגע בסיכויי הכנסה ופרנסה עבור אנשים רבים.

בשל השימוש בטכנולוגיה ובהשקעות הנכונות, משאבי מים מתוקים יספיקו לחקלאות כדי לספק את דרישות הביקוש בעולם עד 2050.

עם זאת, המחסור במים יימשך במזרח התיכון, צפון אפריקה, דרום אסיה ואזורים נוספים. ערים, תעשיות וחקלאות מתחרות זו בזו על משאבי המים.

יתר על כן, מתח מים, זיהום וזיהום נחו על ידי מספר גדל של מדינות או אזורים בקצב מדאיג.

3. צריכת אנרגיה גבוהה

חשיבותה של החקלאות כמקור ל אנרגיה מתחדשת זורח. פליטת פליטות בחקלאות עשויה להיות מופחתת בכמות משמעותית על ידי שימוש ביו-אנרגיה לחשמל, חום ודלק.

כמה שיטות חקלאות מקורה כמו הידרופוניקה משתמשות ביותר אנרגיה מאשר חקלאות קונבנציונלית. הסיבה לכך היא שתאורה, משאבות והתקנים אחרים נדרשים על ידי הגדרות פנימיות כדי לעבוד ולייצר מזון. עם זאת, הדבר הטוב שחקלאות הידרופונית חיצונית המנצלת אור טבעי היא חסכונית באנרגיה וצורכת פחות אנרגיה.

4. אובדן קרקע שימושית

משאבי מים מנוצלים יתר על המידה, ומערכות אקולוגיות ומגוון ביולוגי נפגעים מכריתת יערות ודייג יתר. ו-33% משטחי העולם כבר מושפלים במידה בינונית או גבוהה. לכן יש צורך לנצל טוב יותר את הקרקע שנותרה.

שיטות חקלאות בר קיימא כמו הידרופוניקה ואקוופוניקה עשויות לספק פתרון מכיוון שהן מאפשרות לך למקסם את השטח שלך. עם זאת, חיוני גם לשמר את האדמה ולהחיות את אלה שאיבדו את הפוריות כדי למקסם את הייצור.

5. שינויי אקלים

זה צפוי ש שינוי האקלים יהיו השפעות משמעותיות על החקלאות, כולל שינויים בדפוסי הטמפרטורה והגשם, תדירות מוגברת של אירועי מזג אוויר קיצוניים ועליית מפלס הים.

שינויים אלו יכולים להשפיע על תנובת היבול, בריאות הקרקע וזמינות משאבי המים, מה שעלול להוביל לחוסר ביטחון תזונתי, להפסדים כלכליים במגזר החקלאי ולבצורות ארוכות יותר, כלומר פחות קרקע מושקה מספיק בהשוואה לקודם.

6. המרה של מערכת אקולוגית

ההתרחבות החקלאית היא מניע מרכזי לכריתת יערות והרס אקולוגי אחר, הרס בתי גידול ומגוון ביולוגי. המרה של מערכות אקולוגיות טבעיות לחקלאות עלולה להוביל לאובדן בתי גידול ולפיצול נופים.

זה יכול להשפיע על המגוון הביולוגי, פליטת פחמן, ובריאות הקרקע. זה יכול להוביל לירידה בפריון, פליטת גזי חממה מוגברת וירידה בבריאות הקרקע. לדוגמה, באינדונזיה, דקל הנפט עוקר את יערות השפלה, בעוד ייצור סויה פוגע ביערות סראדו והאטלנטי של ברזיל ופרגוואי.

אובדן יערות ושיטות חקלאות בלתי בנות קיימא מובילים לשחיקה קיצונית. במהלך 150 השנים האחרונות אבדה מחצית מכל הקרקע העליונה החקלאית.

7. בזבוז מזון

זהו נושא עולמי משמעותי, כאשר עד שליש מכלל המזון המיוצר הולך לאיבוד או מבוזבז. לפסולת מזון יש השפעות סביבתיות, חברתיות וכלכליות משמעותיות.

כתוצאה מכך אנו חווים ירידה בפריון וגידול בהפסדים כלכליים במגזר החקלאי.

8. עוני באזורים כפריים

באזורים כפריים מסוימים, חקלאים קיומיים רבים נאבקים להתפרנס מהחוות שלהם, מה שמוביל לעוני ולחוסר ביטחון תזונתי.

זה נובע מגורמים הכוללים גישה מוגבלת לשווקים, מחסור בהשקעות ותמיכה ממשלתית לא מספקת. וכתוצאה מכך, זה יוביל לירידה בפריון ולהגברת אי השוויון החברתי.

9. השחתת קרקע

השחתת הקרקע היא בעיה משמעותית במערכות חקלאיות רבות, המובילה להפחתת הפריון, עלייה שְׁחִיקָה, וירידה בזמינות התזונה.

באופן משמעותי, ניתן להרגיש את השפעתו על תפוקת היבול ובריאות הקרקע, מה שמקשה על שמירה על ייצור בר קיימא.

10. עלייה בזיהום הסביבה

עקב שימוש בתשומות לא בר-קיימא, שימוש יתר בחומרי הדברה, דשנים ותשומות חקלאיות אחרות עלול להוביל ל זיהום סביבתי, הגדלת עלויות והפחתת הפרודוקטיביות לטווח ארוך.

זה יכול להוביל לירידה בבריאות הקרקע ובתשואות היבולים, כמו גם להגדלת העלויות לחקלאים.

סיכום

לסיכום, לכל הבעיות והאתגרים הללו העומדים בפני חקלאות בת קיימא יכולות להיות השפעות משמעותיות על החקלאות. התמודדות עם אתגרים אלה תדרוש שינויים בפרקטיקות, במדיניות ובמערכות החקלאות, כמו גם תמורות חברתיות וכלכליות רחבות יותר.

המלצות

יועץ סביבתי at סביבה קדימה! | + פוסטים

Ahamefula Ascension היא יועצת נדל"ן, מנתחת נתונים וכותבת תוכן. הוא המייסד של Hope Ablaze Foundation ובוגר ניהול סביבתי באחת המכללות היוקרתיות בארץ. הוא אובססיבי לקריאה, מחקר וכתיבה.

השאירו תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.